בהודו, הקציר הראשון של Better Cotton התקיים בעונת הכותנה 2010-11. יצרנית הבדים וההלבשה העולמית Arvind Ltd. שיתפה פעולה עם Better Cotton Initiative (BCI) כדי להוביל את יישום תקן Better Cotton, תוך הנחת היסוד לייצור כותנה בר-קיימא יותר במדינה.
מסעו של ארווינד לייצור כותנה בר-קיימא החל כמה שנים קודם לכן ב-2007, כאשר הארגון פיתח תוכנית חקלאות אורגנית לגידול קטן; במקביל, הוקמה BCI. ראה את הפוטנציאל לקחת את המיינסטרים של כותנה מיוצרת בת קיימא, ולשנות את המגזר לטובה, ארווינד הצטרף לדיונים המוקדמים על היוזמה. היצרן המשיך והפך לשותף היישום הראשון של BCI בהודו - החבילות הראשונות של Better Cotton יוצרו בחווה בניהולו של Arvind. כיום, ארווינד עובד עם יותר מ-25,000 חקלאים של BCI (9% הן נשים) בשלושה אזורים לייצור כותנה.
לאחר שארווינד זיהה קהילות מייצרות כותנה הדורשות תמיכה, הם שואפים לעבוד עם כמה שיותר חקלאים. עם זאת, לא תמיד קל לשכנע חקלאים להתנתק מהשיטות המסורתיות. "בתחילה לחקלאים יש תגובה מעורבת ל-BCI", אומר פרגנש שאה, מנכ"ל, כותנה ואגרי עסקים ב-Arvind. "הם רוצים לדעת איך יישום תקן Better Cotton יועיל להם, והם רוצים לדעת מה הסיכונים. לחקלאים שאנו עובדים איתם אין את המימון להשקיע בטכנולוגיות חקלאות טובות יותר והם אינם יכולים להרשות לעצמם לקחת סיכונים שעלולים להשפיע על התשואות שלהם. אנחנו צריכים להדגים בבירור את היתרונות של אימוץ טכניקות חקלאיות חדשות - חסכוניות ובר-קיימא".
לשם כך, ארווינד עובד בשיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטאות חקלאיות ומרכזי מדע מקומיים כדי לארגן פגישות בהן חקלאים יכולים ליצור אינטראקציה ישירה עם מומחים בנושא. כדי להדגים בבירור את היתרונות של פרקטיקות חדשות, חלקות הדגמה של כותנה מיושמות בכל כפר במסגרת תוכנית BCI. "לראות זה להאמין עבור חקלאים רבים", אומר אבישק בנסל, ראש תחום הקיימות בארווינד. "ברגע שהם רואים את הפוטנציאל להפחית את עלויות התשומות שלהם, לשפר את התשואות והרווחים שלהם, כמו גם לקבל הכשרה וייעוץ חינם, הם מתלהבים מ-BCI ופתוחים לאמץ שיטות עבודה חדשות".
תנאים סביבתיים כגון זמינות מים ובריאות הקרקע מהווים אתגרים דחופים במיוחד עבור רבים מחקלאי הכותנה בתחומי תוכנית BCI של Arvind. החקלאים עובדים באזורים לחוצים מים ותלויים בגשמים כדי להשקות את היבולים שלהם - אם המונסון בקיץ נכשל, זה יוביל למחסור במים. בשיתוף פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים אחרים, ארווינד מלמד חקלאים על קצירת מים ושיטות השקיה בטפטוף, ועוזר להם לנהל ולהשתמש במים בצורה בת קיימא יותר.
חינוך חקלאים על ההשפעות של כימיקלים מסוכנים על הקרקע ועל הבריאות האישית הוא תחום מיקוד מרכזי נוסף. "באופן היסטורי היה שימוש יתר שכיח בכימיקלים בחקלאות כותנה בהודו", אומר פראנש. "אנחנו מלמדים את החקלאים כיצד לייצר ולהשתמש בחומרי הדברה ביו טבעיים ובמקביל עוזרים להם להבין באילו דשנים וחומרי הדברה יש להשתמש בהתחשב במצב האדמה. אנו מספקים לחקלאים את הידע לזהות חרקים ידידותיים ואויבים - מראים להם כיצד להשתמש בסוגים שונים של מלכודות כדי להסיר אויבים ללא שימוש בחומרי הדברה. בטווח הארוך אנחנו רוצים לעזור לחקלאים לשפר את פוריות הקרקע ולהפחית את הצורך בכימיקלים".
פראנש ואבישק גילו שהגישה לייצור כותנה משתנות. הם ראו ממקור ראשון שהדור הבא של חקלאי הכותנה מחפש שינוי. "חקלאים צעירים יותר הופכים מודעים יותר לסביבה, והם להוטים ליישם טכניקות וטכנולוגיות חדשות שיעזרו להעלות את היבול ביעילות", אומר פראנש. גם מעבר לשדות הכותנה מתרחשת תזוזה. "בשנתיים האחרונות ראינו ביקוש מוגבר ל-Better Cotton מקמעונאים ומותגים, מכיוון שרבים מיישמים אסטרטגיות של חומרי גלם בני קיימא", אומר אבישק. "אנו מקווים שיהיו לנו 400,000 הקטרים בגידול Better Cotton ב-4 עד 5 השנים הקרובות (עלייה מ-100,000 הקטרים כיום) על מנת לעמוד בביקוש לכותנה מיוצרת בת קיימא יותר".
ארווינד היה תומך של BCI מהיום הראשון וטיפח ייצור כותנה בר קיימא יותר בהודו. הארגון ממשיך להיות שותף מוערך ועובד עם BCI כדי להשיג את היעד שלנו לשנת 2020 להגיע ולהכשיר 5 מיליון חקלאי כותנה על פרקטיקות חקלאיות ברות קיימא יותר.
תמונה: BCI Farmers inMaharashtra, הודו.¬© Arvind 2018.
