הכותנה היא יבול מזומן חשוב בפקיסטן, והייצור שלה תומך במאות אלפי משפחות חקלאים וקהילותיהן, אבל היא לא חפה מאתגרים. יוזמת Better Cotton (BCI) עבדה עם השותף ברמת השטח, WWF-פקיסטן, במשך עשור כדי לעזור לחקלאים לייצר כותנה בצורה בת קיימא יותר.
חמאד נאקי חאן, מנכ"ל WWF-פקיסטן, עובד ב-WWF כבר 21 שנים וראה את BCI מתפתח מרעיון למציאות. "הייתי מעורב ב-BCI עוד לפני ש-BCI "נולד", אומר חמאד. "עכשיו WWF-פקיסטן עובדת עם יותר מ-140,000 חקלאים BCI."
לפני כמעט 20 שנה, ב-1999, הפנו WWF-פקיסטן את תשומת לבם לייצור כותנה. הארגון החל לעבוד עם כמה כפרים וכמה עשרות חקלאי כותנה כדי להתמקד בעיקר בהפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשנים כימיים. "חיפשנו פתרונות שיהיו טובים לחקלאים ולסביבה", מסביר חמאד. "שימוש בכימיקלים בייצור כותנה היה בעיה גדולה בפקיסטן - הייתה לו השפעה שלילית הן על בריאות האדם והן על המגוון הביולוגי".
עד 2006, WWF-פקיסטן הקימה ועדה שתתמקד בייצור כותנה בר קיימא. ישיבת הוועדה הראשונה כינסה מומחי כותנה מרכזיים כדי לדון בפיתוח תקן כותנה בר קיימא. "שאלנו את עצמנו איך זה יעבוד בפועל. רצינו להבטיח שהתקן יהיה ממוקד בחקלאי", אומר חמאד. "זה גם צריך להיות מכיל, לא בלעדי, והוא היה צריך לעבוד לצד סטנדרטים קיימים ומבני שרשרת אספקה." תרגיל זה חזר על עצמו בהודו, ברזיל ומאלי, לפני שיוזמת Better Cotton הושקה רשמית ב-2009.
תוכנית הכותנה שהפעילה WWF-פקיסטן באותה עת העניקה ל-BCI פלטפורמה להתחיל ליישם את Better Cotton Standard System - הגישה ההוליסטית של BCI לייצור כותנה בר-קיימא המכסה את כל שלושת עמודי הקיימות: סביבתי, חברתי וכלכלי - בשטח. שנה בלבד לאחר מכן, ב-2010, יוצרה החבילה הראשונה של Better Cotton בפקיסטן. "זה היה אירוע מיוחד ואבן דרך משמעותית עבור BCI, עבור WWF ועבור פקיסטן", אומר חמאד. "הכלכלה של פקיסטן כל כך תלויה בכותנה. כאשר הופקה החבילה הראשונה של Better Cotton הייתה התרגשות רבה".
במהלך העשור שלאחר מכן, BCI ו-WWF-פקיסטן המשיכו לתמוך בחקלאים באמצעות הכשרה ובניית יכולת. "קבוצות הלמידה של החקלאים שאורגנו על ידי WWF-פקיסטן מספקות מקום מצוין לדון באתגרי חקלאות ולמצוא פתרונות. אנחנו יכולים להחליף רעיונות וללמוד אחד מהשני", אומר לאל בוקס, חקלאי BCI מרחים יאר חאן.
"בפקיסטאן כיום, זרעי כותנה באיכות טובה, שימוש בכימיקלים ומים הם אתגרים מרכזיים העומדים בפני חקלאי כותנה", מסביר חמאד. "האתגר השני הוא הרווח. חקלאים מרגישים לפעמים פחות מתמריצים לגדל כותנה מכיוון ששולי הרווח נמוכים. המחיר קובע את הייצור. אם החקלאים לא יקבלו מחיר טוב עבור הכותנה שלהם, הם עשויים להחליט לעבור לגידול גידולים אחרים, כמו קני סוכר. עם זאת, הביקוש לכותנה כסיב טבעי עדיין גבוה בפקיסטן".
למרות ש-BCI ו-WWF-Pakistan לא קובעים את המחיר של Better Cotton, הם עובדים עם חקלאי כותנה כדי לעזור להם לשפר את הרווחיות שלהם על ידי הפחתת תשומות יקרות כמו דשנים וחומרי הדברה. "ההצטרפות לתוכנית BCI הייתה נקודת מפנה בחיי החקלאות שלי. החלטתי לאמץ שיטות ניהול משק טובות יותר, חסכוניות ומוכוונות תוצאות. אנשים הופתעו מהמאמץ שהשקעתי בשדות שלי, ועכשיו הם באים אלי לייעוץ", אומר BCI Farmer Master Nazeer מרחים יר חאן.
החזון ארוך הטווח של BCI הוא שייצור כותנה בר קיימא הופך להיות מקובל ברחבי העולם ושממשלות וארגונים מקומיים לוקחים אחריות על הכשרת חקלאי כותנה על שיטות חקלאות ברות קיימא. תהליך זה ניתן לראות בפועל בפקיסטן. בשנים הקרובות, WWF-פקיסטן מבקשת לצמצם את נוכחותה בשטח כדי לנקוט עמדה אסטרטגית יותר. "אנחנו רוצים שארגונים מקומיים יקבלו בעלות על יישום תקן Better Cotton. בטווח הארוך הם נמצאים במקומות הטובים ביותר להבין ולתת מענה לצרכים המשתנים של חקלאי הכותנה המקומיים", אומר חמאד.
בעולם שמודע יותר ויותר לצורך להכיר ולפעול בהיבטים השונים של קיימות, BCI גם נתנה לקמעונאים ולמותגים דרך להשתלב באג'נדה של קיימות. "תמיד היה עניין עסקי חזק", אומר חמאד. "מההתחלה, BCI סיפקה מרחב קדם-תחרותי שבו כולם עבדו יחד לקראת מטרה משותפת." כיום, BCI עובדת עם יותר מ-100 קמעונאים וחברי מותג כדי להשיג את Better Cotton ולהגביר את הביקוש לכותנה מיוצרת בת קיימא יותר.
חמאד מסכם: "לראות ש-Better Cotton מהווה 15% מהייצור העולמי היה פעם חלום. עכשיו זה הגשמת חלום".
תמונה: ¬© WWF-Pakistan 2013 |Salehput, Sukkur, פקיסטן.
