קיימות

כותנה היא יבול מזומן מרכזי במחוז ג'לנה שבמהראסטרה, הודו, אבל חקלאי הכותנה שם יכולים לחוות אתגרים רבים. בצורת תכופה וזמן יובש ממושך, יחד עם תנאים גיאולוגיים מורכבים מקשים על הגישה למים. בעיות אלו בשילוב עם התולעת ורודה לאחרונה (חרק הידוע כמזיק בחקלאות כותנה) יכולים לדחוף את החקלאים למצבים קשים יותר ויותר.

כדי להתמודד עם האתגרים המתמשכים הללו, חקלאי כותנה דורשים לעתים קרובות נתונים ותמיכה בזמן אמת כדי לסייע בקבלת החלטות מושכלות לגבי פעולות מניעה או ממתן. התקדמות הטכנולוגיה החקלאית מאפשרת כעת לחקלאים נוספים לגשת לעזרה והדרכה מיידית. פיתוח אחד כזה הוא האפליקציה לנייד "כותנה דוקטור", מערכת תומכת החלטות מבוססת אנדרואיד ואינטרנט, שהוצגה ב-2017 על ידי WWF-India עם ארגון השותף שלה Krishi Vigyan Kendra, Jalna. מוקדם יותר השנה, האפליקציה עוצבה מחדש ועודכנה כדי לשלב תכונות נוספות והדרכה מיוחדת.

"האפליקציה מספקת התראות על אירועי מזג אוויר קיצוניים, תחזיות מזיקים ועצות השקיה ישירות לסמארטפונים של החקלאים - מידע זה מסייע להם לקבל החלטות חקלאיות יעילות", אומרת סומיט רוי, מנהלת משנה, תוכנית חקלאות בת קיימא, ב-WWF-הודו.

עם זאת, לא לכל החקלאים יש גישה לסמארטפון. כדי להתגבר על כך ולהבטיח שכמה שיותר חקלאים יוכלו ליהנות משפע המידע הזמין באמצעות אפליקציית Cotton Doctor, WWF-India השיקה "קיוסק חקלאים" פיזי במחוז ג'לנה. בתוך הקיוסק חקלאים מהמחוז יכולים לגשת לאפליקציה דרך מחשב טאבלט. WWF-India מצפה שכ-30,000 חקלאים (מתוכם כ-80% הם חקלאים מורשים של BCI) ייהנו מהגישה לקיוסק, שנפתח רשמית על ידי כבוד הנאספן שרי. Ravindra Binwade, שאחראית לרווחת האנשים במחוז.

Vasant Radhakishan Ghadge, חקלאי BCI המתגורר בכפר שיבאני במחוז ג'לנה, מסביר כיצד החקלאים כבר רואים את היתרונות של הקיוסק: "אין לי סמארטפון וכרגע אני מסתמך על ייעוץ חקלאי שנשלח באמצעות SMS. לפעמים זה לא מספיק, למשל, אני יכול לקבל תחזית מזג אוויר לשלושה ימים כשאני צריך להבין את התחזית לאורך תקופה ארוכה יותר. עם השקת שירות הקיוסק כותנה דוקטור בכפר, אני יכול לגשת לתחזית מזג האוויר לכל השבוע. אני יכול גם להשתמש באפליקציה כדי להעריך את מצב הלחות בקרקע בשדה שלי ולקבל החלטות להשקיה וריסוס חומרי הדברה על סמך התחזית ונתוני הקרקע".

הדרכה וייעוץ הניתנים דרך האפליקציה גם משלימים את ה-BCI עקרונות וקריטריונים של כותנה טובים יותר ויכולים לתמוך בחקלאי BCI כשהם מיישמים שיטות חקלאות בנות קיימא יותר. כך למשל, האפליקציה מציעה עצות לגבי שימוש בציוד מגן אישי בעת מריחת חומרי הדברה ודשנים.

"דרך האפליקציה אני מקבל מידע הקשור לבריאות הגידול ומינונים מומלצים של דשנים וחומרי הדברה. אני חושב שאבקר בקיוסק פעמיים עד שלוש בשבוע, במיוחד כשיהיו שינויים פתאומיים במזג האוויר או נגיעות מזיקים," אומר חקלאי BCI ויג'אי ניברוטי גאדג'.

חוואי BCI Kailash Bhaskar מסכים שהאפליקציה והקיוסק שימושיים; "אני מוצא את הקטע "ההודעה שלי" של האפליקציה מועיל במיוחד מכיוון שאני יכול להקליד את השאילתות שלי ולמצוא פתרונות לכל אתגרים שאני עלול להיתקל בחווה שלי."

זהו קיוסק האיכרים הראשון שנפתח ברובע ג'לנה במאהרסטרה. WWF-India מתכננת לפתוח קיוסקים נוספים במחוז בדנפור; "מתקנים עתידיים של קיוסקים יהיו בראש סדר העדיפויות בכפרים שבהם לפחות חקלאים יש גישה לסמארטפונים", מסביר Mukesh Tripathi, מתאם, תוכנית חקלאות בת קיימא ב-WWF הודו.

זיכויים תמונה

תמונת כותרת ¬© Mr.Baba Saheb Mhask, WWF-India |Mr.Laxman Rao Borade משתמש באפליקציית Cotton Doctor |Maharastra, הודו, 2019

תמונת כותרת תחתונה¬©Mr.Baba Saheb Mhask, WWF-India |Mr.Balasaheb Khedekar, Mr.Shivaji Ghadage ומר.Vasant Radhakishan Ghadge מבקרים בקיוסק האיכרים |מהראסטרה, הודו, 2019

שתף דף זה