05.08.13 פורום לעתיד
www.forumforthefuture.org
כפי שמוכיחים מאמצים בינלאומיים, ייצור כותנה בר קיימא לא רק מועיל לסביבה - הוא גם משפר את חייהם של החקלאים ומשפחותיהם. מדווחת קתרין רולנד.
לכותנה יש מוניטין חבוט של גידול צמא, ודורש רמות גבוהות של חומרי הדברה והדברה. אך חידושים בשנים האחרונות מגלים כי תכונות אלו שייכות לפרקטיקות חקלאיות, ואינן טבועות ביבול עצמו. ואכן, מאמצים בינלאומיים כמו יוזמת Better Cotton (BCI) מוכיחים בהתמדה, לא רק שניתן להפוך את ייצור הכותנה לבר-קיימא יותר, אלא שהפחתת האגרה האקולוגית של היבול יכולה לשפר את חייהם ופרנסתם של החקלאים.
כ-90% מ-100 מיליון חקלאי הכותנה בעולם חיים במדינות מתפתחות, ומגדלים את היבול בפחות משני דונם. מגדלים קטנים אלו פגיעים במיוחד לשינויים בשוק ולזרימת אקלים, והביצועים של עונת גידול בודדת יכולים ליצור או לשבור משק בית. אבל גם עסקים גלובליים קשורים לגורלן של החלקות הקטנות הללו. מחזיקים קטנים מהווים את הבסיס של שרשראות אספקה מגוונות ומפוזרות גיאוגרפית המציעות חוסן רב יותר מאשר הסתמכות על ביצועים של יבול בודד. כדי להבטיח אספקה עתידית, מספר חברות מובילות מתערבות בשטח כדי לשמור על המשאבים שבהם תלוי גידול הכותנה.
קרן ג'ון לואיס, קרן צדקה שהוקמה על ידי הקמעונאי בבריטניה, השקיעה בתוכנית של שלוש שנים להכשרת 1,500 חקלאים בגוג'ראט, הודו, בטכניקות ייצור בר קיימא. באמצעות שילוב של מפגשים מבוססי שטח וכיתות, ההכשרות עוסקות בנושאים כמו בריאות הקרקע ושימור המים, טיפול במזיקים, שימוש מופחת בכימיקלים ותקני עבודה הגונים.
הקמעונאי עובד עם CottonConnect, מיזם למטרות חברתיות שהוקם ב-2009 על ידי בורסת הטקסטיל, C&A ו-Shell Foundation, המסייע לחברות למפות אסטרטגיות בר קיימא לאורך שרשרת האספקה, מהאדמה ועד הבגד. הארגון אינו קובע סטנדרטים לקיימות, אלא עובד עם קמעונאים כדי לעמוד ביעדי המקור, כגון סחר הוגן ו- Better Cotton. במטרה לטפח מיליון דונם של כותנה בת קיימא עד 2015, CottonConnect עובדת עם עד 80,000 חקלאים מדי שנה, בעיקר בהודו ובסין.
לדברי אנה קרלסון, מנהלת פיתוח בר קיימא ב-CottonConnect: "התועלת הכלכלית תשמור על החקלאים מעוניינים להמשיך בהכשרה וליישם את הפרקטיקות. הרווחים הסביבתיים הם משניים עבור רוב החקלאים. בטווח הקצר, שימוש בפחות חומרי הדברה יחסוך להם כסף, ושימוש בהם בצורה נכונה יביא יתרונות בריאותיים. בטווח הארוך, [תרגול טוב יותר] משפר את הקרקע, מפחית את שטיפת הכימיקלים למים ומעודד מגוון ביולוגי." בעוד שהרווחים הכלכליים נובעים בעיקר מהוצאות פחות על תשומות, שבמדינות מסוימות יכולות להוות 60% מעלות ייצור הכותנה , אסטרטגיות ניהול קרקע טובות יותר ממלאות גם תפקיד בולט. טכניקות כגון הערכות קרקע, המאפשרות לחקלאים לדעת כמה ואיזה סוג של דשן ליישם, קומפוסטציה של זבל, גידולים בין גידולים ומחזורי יבול עוזרות לשמר את בריאות הקרקע; קצירת מי גשמים חוסכת בהשקיה, ומלכודות פרומונים ללכידת חרקים מפחיתות את התלות בכימיקלים.
גישות אלו - שכבר נמצאות בשימוש בארה"ב, אוסטרליה וברזיל - מהוות חלק מערך כלים גדול יותר שפותח על ידי BCI, יוזמה רבת בעלי עניין ללא מטרות רווח שמטרתה להעלות את ייצור כותנה בר קיימא ברחבי העולם, וקבעה את תקן Better Cotton ב 2009 לעשות זאת. BCI שואפת להתמודד עם האיומים על התעשייה הנשקפים משחיקת קרקע, דלדול מים ותנאי עבודה לא בטוחים, עקרונותיה מבוססים על שילוב של שימוש נבון בחומרים אגרוכימיים, שיטות ייצור יעילות מבחינה סביבתית ושיפור תנאי העבודה. החברות המשתתפות כוללות את H&M, Marks & Spencer, IKEA ואדידס, לצד שותפים ללא מטרות רווח כולל WWF ו-Solidridad. ביחד, הם רוצים ש-30% מייצור הכותנה בעולם יעמוד בתקני BCI עד 2020.
בעונות הגידול 2010-11 נערכו היבולים הראשונים של Better Cotton בהודו, פקיסטן, ברזיל ומאלי, ו- Better Cotton גדל כעת בסין, טורקיה ומוזמביק. למרות שהתוכנית נמצאת בחיתוליה, היא כרוכה כיום ביותר מחצי מיליון חקלאים, והביאה לתוצאות משמעותיות.
בהודו, שם BCI עבדה בתשע מדינות בשנת 2011, 35,000 חקלאי הכותנה הטובים השתמשו ב-40% פחות בחומרי הדברה מסחריים
ו-20% פחות מים מחקלאים רגילים, ובמקביל יש להם בממוצע פרודוקטיביות גדולה יותר ב-20% ורווחים גבוהים יותר ב-50%. בפקיסטן, 44,000 חקלאי Better Cotton השתמשו באופן דומה ב-20% פחות מים ו-33% פחות דשן מסחרי מאשר חקלאי כותנה רגילה, בעוד שהם בעלי פרודוקטיביות גבוהה יותר ב-8% ורווחים גבוהים יותר ב-35%.
המאמצים וההתקדמות הללו מהדהדים את אלה של מדינות מפותחות יותר לגידול כותנה. בארה"ב, למשל, ארגוני ממשל לאומיים ומקומיים מסדירים בקפדנות את יישומי חומרי הדברה ומים מושקים. מגדלי ויבואני כותנה תורמים אף הם לתכנית מחקר והסברה קולקטיבית. במהלך שלושת העשורים האחרונים, השילוב הזה של פיקוח והסברה אפשר למגדלי כותנה בארה"ב להפחית את יישומי חומרי הדברה ב-50% ואת יישומי מים מושקים ב-45%.
בנוסף להכשרה טכנית, רבות מהתוכניות הבינלאומיות הללו משלבות גם הכשרת אוריינות, בניית מיומנויות של נשים, קורסי בריאות ובטיחות, והתחייבויות לסיום עבודת ילדים. פיטר סלסדו, סוחר של Plexus Cotton, ספקית הכותנה השישית בגודלה בעולם, אומר שהקמעונאים מגיבים לעניין הצרכנים ברווחת היצרנים, ומושקעים יותר ויותר בנושאים כמו שוויון מגדרי ופיתוח קהילה. צרכנים רוצים להיות מסוגלים לאתר מאיפה הסחורה שלהם מגיעה, הוא אומר, ולכן מותגים צריכים להיות מסוגלים להסביר שלמוצרים שלהם יש "מוצא מכובד".
במזרח אפריקה, Plexus Cotton שואבת את המלאי שלה מ-BCI, ועובדת עם ארגונים לפיתוח עסקי חברתי, כגון Cotton made in Africa ויוזמת הכותנה התחרותית האפריקאית, כדי להציע מעקב אחר שרשרת האספקה החל מחומרי גלם ותנאי עבודה. Chimala Walusa, חקלאי מאזור בלקה במלאווי, הוא אחד מ-65,000 המגדלים הקטנים שפלקסוס עובדת איתם במדינה. Walusa אומר, "סגנון החיים שלי השתנה מאז שהפכתי לחקלאי מוביל [בתוכנית ההכשרה]. בעבר נהגתי לקצור פחות, כמו שבע חבילות, אבל עכשיו אני קוצר יותר. העונה קטפתי 60 חבילות של 90 ק"ג כל אחת. הצלחתי לקצור את כל זה כי עקבתי אחר טכניקות הייצור הבסיסיות שלימדו אותי סוכני הרחבה [עובדי אוניברסיטה שמפתחים ומעבירים תוכניות חינוכיות]".
תשואה מוגברת מביאה לרווחים ישירים עבור אשתו וארבעת ילדיו, מסביר וולסוסה. "מהמכירות בשנה שעברה הצלחתי לבנות בית טוב, וקניתי ארבעה בקר ושוורים. מהשנה הזו [שהסתכם ב-1,575 מיליון מק"י / ארה"ב 4,800 דולר], אני מתכנן לקנות מגרש בעיר ולבנות בית להשכרה." הרווחים הללו מהדהדים בכל שרשרת האספקה. עבור הקמעונאית האמריקאית לוי שטראוס ושות', מאמצים בשטח לשיפור ייצור הכותנה משמשים גם להגנה על עסקיה מפני חלק מהשפעות שינויי האקלים. מתוך 100 המדינות שבהן מתרחש ייצור כותנה, רבות כבר מרגישות את ההשפעה של שינויי מזג האוויר בצורה של מחסור במים ומגבלות על קרקע לעיבוד. כתוצאה מכך, הם גם מכירים בצורך ליישם אסטרטגיות הסתגלות, אומרת שרה יאנג, מנהלת התקשורת הארגונית של לוי. עבור חברה שתלויה בכותנה עבור 95% מהמוצרים שלה, התמודדות עם אתגרים אלו ברמת המגדלים היא חלק הכרחי בשמירה על העסק שלהם.
בארה"ב, הגדלת השונות במזג האוויר, לצד הביקוש הגובר, היא "גורם לדאגה עבור חקלאי כותנה ומייצר אסטרטגיות להסתגלות", אומר אד בארנס, מנהל בכיר למחקר חקלאי וסביבתי ב-Cotton Incorporated, ללא כוונת רווח. ארגון שעבודתו מסייעת לחקלאי כותנה בארה"ב לנהל את יעילות התשומות ולהפחית את ההשפעה הסביבתית. בעבר, הוא אומר, "אם השדה לא נראה כמו אתר בנייה נקי, לא הייתם הולכים לשתול". אבל כעת, 70% מחקלאי הכותנה בארה"ב אימצו שיטות עיבוד שימור, טכניקת חקלאות מודרנית המאפשרת לאדמה להחזיק יותר לחות וחומרי הזנה, ובכך להפחית את התלות בהשקיה.
ודשנים.
היופי בטכניקות השימור הללו, אומר בארנס, הוא שהחקלאים עדיין קוטפים את אותן היתרונות הכספיים, אם לא גבוהים יותר. עם עליית מחירי הדשן והמים בעולם, "חקלאים מעוניינים להשתמש במשאבים בצורה יעילה ככל האפשר", הוא אומר. "הם מאמצים שיטות בר-קיימא יותר כי הם רואים את התשואה הכלכלית, שמה שטוב לאדמה טוב למגדלים".
קתרין רולנד היא עיתונאית עצמאית המתמחה בבריאות ואיכות הסביבה.
מאמר זה פורסם על ידי פורום לעתיד בספיישל המגזין Green Futures שלהם: "The Cotton Conundrum", זמין לרכישה או להורדה בחינם על ידילחיצה כאן.
